החלון | The Window

Please scroll down for English

המזרקה ורד אהרונוביץ’ מיצב פיסולי בחצר גלריה אלפרד

המזרקה שיצרה ורד אהרונוביץ היא עבודה מצוינת, אינטליגנטית ומרגשת . היא ספוגה בתולדות האמנות, באופן נדיר בארץ גם תולדות האמנות הציבורית המערבית. היא רוויה בהתייחסויות לתרבות גבוהה ועממית ויש בה מידה גדושה של הומור’ נוסף ללא מעט אירוניה.

Vered Aharonovitch’- Fountain

אהרונוביץ מציעה לצופים קתרזיס מהיר – יחסי הכוחות ברורים: דמויות של שש ילדות קטנות הכריעו ענק שמזוהה בקלות כפוסידון אל הים וכך מובן מיד שהטובות ניצחו. הסצנה מהדהדת את סיפור דוד וגולית, את מסעות גוליבר ואת התרגום של מדיה פופולרית ליחסי כוחות אלו בסרטים מצוירים כמו טום וגרי, בכולם החלש מנצח את החזק .
אהרונביץ פועלת בתוך קונבנציות הייצוג המערביות – הילדות כולן אדמוניות בהירות עור ועיניים ,גרסה נשית של קופידון פוגש פוטי: הפוטיי של רפאל (לרגלי המדונה הסיסטינית) וקופידון הנפלא של קרווג’ו.

Caravaggio 1601

Raphael. 1512

בעיצובן מקופל גם זיכרון של גיבורות מצוירות כמו The Powerpuff Girls ‘סידרה על שלוש בנות עם כוחות על טיבעיים שגילמו באופן מצויר את הרעיון של GIRL POWER .בסדרה האמריקאית שרצה בין השנים 1998-2005 (נלוו לה סחורות, סרט ועוד ועוד) / הבנות נלחמו וגברו סב  על פושעים ונבלים.
במזרקה הנבל הוא פוסידון, אחד משנים עשר האלים האולימפיים ומי שעל פי המיתולוגיה אנס נשים רבות נוסף לאינספור פרשיות עם מאהבות (ומאהבים). פוסידון מוטל עירום וחסר אונים במזרקה, על גבו ילדה עם קלשון גינה, כך שסמלו של פוסידון מושם ללעג, ילדה נוספת עם אקדח מים ואחרת עם צינור מים המכוון עליו. קשה לא לקרוא זאת כניצחון מטפורי של הילדות על מטרידים מינים, פדופילים וסתם מנציחי סטראוטיפים מגדריים.
המשחקיות מעדנת את האלימות של הילדות, אף שזו יותר מאשר נרמזת, והסימפטיה לקטנות שניצחו יריב ענק היא מידית.

The Powerpuff Girls

ילדה חבוקה – רכובה על אווז לצד פוסידון מזכירה את הסיפור המקסים של הסופרת השבדית Selma Lagerlöf על הילד נילס היוצא למסע עם אווזי פרא על גבי אווז בית ועובר תהליך התבגרות ושינוי אישי. הילדה שיצרה אהרונוביץ , יחד עם חברותיה, נמצאת בדיוק ברגע כזה – גילוי הכוח שלהן להתגבר על ענק (וגם כנראה לחון אותו) , ויכולתן להשתנות ולשנות מה שנתפס כ”טבע” העולם. אסוציאציה נוספת לדמות זו היא לסיפור לדה והברבור, סיפור על זאוס המשנה צורתו כידי לאנוס את לדה .

Vered Aharonovitch’ Fountain

יהיה נפלא אם מישהו במחלקת התרבות של עירית תל-אביב ירים את הכפפה ויציב את המזרקה הזו במקום ציבורי וידאג לשימורה. בניגוד לאחוז ניכר באמנות הציבורית בתל-אביב (ובארץ), עליה ניתן לוותר לטובת השקעה נוספת בגינון , כאן יש עבודה שחבל מאד שלא תשמר במרחב הציבורי.

סמטת שלוש 5, תל אביב

לתערוכה נלווה טקסט קצר של דריה קאופמן
הרשמה לניוזלטר הפרסומי השבועי של “החלון” בנושאי אמנות, אירועים ותערוכות חדשות – www.smadarsheffi.com/?p=925 (הרישום נפרד מהרישום לבלוג )
הרישום לקבוצת סיורי האמנות 2014-15 החלה .פרטים בעמודת הרצאות וסיורים .

Vered Aharonovitch’s Fountain: A sculpture installation in the Gallery Alfred courtyard

Aharonovitch’s Fountain is an excellent, intelligent and moving work, suffused with art history. It is a rare case of Israeli art addressing the history of western public sculpture. The Fountain contains multiple references to both high and popular culture, a large dose of humor, and irony.
Aharonovitch proposes a rapid catharsis to viewers, with clear power relations: the figures of six young girls overpower a huge giant, easily identified as Poseidon, god of the sea, thus making it immediately understood that the “good guys” won. The scene resonates with the stories of the triumph of the weak over the mighty, such as David and Goliath, Gulliver, and Tom and Jerry.
Aharonovitch is working within western conventions of representation: the little girls are all fair-skinned with reddish hair and light colored eyes, a kind of feminine version of Cupid meets putti (Raphael’s putti at the foot of the Sistine Madonna and Caravaggio’s wonderful Cupid as Victor). There are also hints of cartoon superheroines such as the Powerpuff Girls, who embody “girl power.” The American TV cartoon series (1998-2005), generated numerous commercial tie-ins, a movie and more, with its narrative of girls overcoming crooks and scoundrels.

Power Puff Girls

The scoundrel in the fountain is Poseidon, one of the 12 Olympian gods one who raped women in addition to having dozens of love affairs with women and men. The helpless Poseidon is mocked by a little girl holding a garden hoe while standing on his back, in a parody of the god’s symbol of the trident. One girl holds a water pistol, while another aims a hose at him. It is difficult not to read the piece as a metaphor for girls overcoming sexual harassers, pedophiles, and people who perpetuate gender stereotypes.
The playfulness tones down the girls’ violence, although it is more than suggested, and there is immediate sympathy for the little girls victory over a giant enemy.
A girl embracing a goose or riding on it at the side of the pool, reminds us of the charming book by Swedish author Selma Lagerlöf about the Wonderful Adventures of Nils, a boy who flies off on the back of a wild goose and matures and changes. Aharonovitch’s girl is at this exact moment, along with her friends – revealing their own strength in overcoming a giant (and apparently pardoning him), indulging in the power to change and change what is perceived as the “Natural” world order. Further associations to this figure are Leda and the Swan, in which Zeus takes on the form of a swan to rape Leda.

Vered Aharonovitch- Fountain

It would, indeed, be inspiring if someone in the Culture Department of the Tel Aviv-Yafo Municipality would take up the challenge, place this fountain in a public space and make sure it is conserved. Its contribution to the city would be far more than most of the public art exhibited today.

Simtat Shlush 5, Tel Aviv

Join the mailing list for Window’s weekly informational advertising newsletter on art, special events, and openings: www.smadarsheffi.com/?p=925

Please scroll down for English

תערוכת הסיום של בוגרי המדרשה בבית ברל לשנת 2014

בין הדכדוך שמשרה תערוכת הבוגרים של המדרשה לבין המועקה בשל ההתרחשויות בארץ יש תואם מעציב. בפראפרזה על הקלישאה, נדמה שבמדרשה המוזות שתקו, או לכל היותר דיברו רק בלחש, עוד לפני שהתותחים רעמו.
כשישים בוגרים מציגים פרויקטים אישיים המסכמים ארבע שנות לימוד ואפשר לספור על כף יד את העבודות המעניינות, המסקרנות והמבטיחות ועוד כמספר הזה עבודות סבירות. מספר הפרויקטים שהתהייה המרכזית היא כיצד אפשרו לסטודנטים להציג אותם, מביך.

Hadar Mitz : Narkis and Birds – view of installation

לטובה בולט פרויקט הסיום היפה והאינטליגנטי של הדר מיץ. לראשונה התוודעתי לעבודתה , וציינתי אותה בביקורת ב “MessMedia6”, אירוע אמנות דיגיטלית של המדרשה שנערך במתחם האמנות בקרית ספיר בכפר סבא לפני כשנתיים. מאז נראה שמיץ השתכללה והשתפרה. באמנות שלה ניכרות השפעות מגוונות שנעות ממאיה אטון עד רוד ואן אמפל ההולנדי Ruud Van Empel , דימיאן הרסט ,מאנה, ואורי גרשט , זיכרונות אמנות פוסט אימפרסיוניסטית, וסטראוטיפים של אמנות המזרח.
מיץ יצרה מיצב מרהיב שמדבר על אלימות וכוחנות, דורסנות קולוניאליזם והחפצת נשים, כולם נושאים שנמצאים כבר שנים במרכז הדיון התרבותי אבל בכל זאת הצרוף עובד היטב ללא תחושה של מחזור.
בוידיאו מרכזי נרקיס “אשה בבגד ים פרחוני ושער שחור אסוף מצולמת מהגב כשהיא קפואה בתנועה שנראית כתנועת ריקוד בברכת נופרים פורחת . הדימוי עגול כאילו נראה מבעד למשקפת או טלסקופ ,התבוננות מרוחקת ומתנשאת שיש בה גם רמיזה לסכנה, לציד.
עבודות אחרות הן מה שמיץ מכנה “פחלוץ דיגיטלי” \הגדרה הולמת מאד לצילומים המעובדים.

Mitz – Theatre of the Deer and Tiger

הדימוי תיאטרון של איילה וטיגריס נראה מתחת לזר סחלבים לבן טיגריס הטורף איילה במפגש של יופי ואלימות . הדימוי מעלה על הדעת את המוטיב מאמנות האסלאם של אריה הטורף איילה (כמו בפספס הכס הנודע מחירבת אל מפג’ר , מוטיב ששריף ואכד עשה בו שימוש בסדרת הציורים “יריחו תחילה” (2002),יחד עם עם עלי הדקל בתחתית הדימוי מיץ יוצרת מעגל שלם של אוריינטליזם – הדקל של צפון אפריקה והמזרח התיכון, המוטיב האסלאמי והסחלב של מזרח אסיה, תצריף של התבוננות מרוחקת והיקסמות .
מאין חוט שדרה עשוי דימויי פרפרים מאזכר שלדי בע”ח במוזיאוני טבע יחד עם פרפרים חנוטים בצירוף מזוויע ומקסים. ההשפעות הרבות בעבודה של מיץ עדיין גלויות מאד,אולי מעט גלויות מידי, אבל האופן בו היא מציבה דברים יחד, משחיזה אירוניה אסטטית ואמירות יוצר בסיס להאמין שמיץ תגבש דבר מה נוסף.
מיכל גולדברג מציגה קופסאות אור בנויות כרהיטים המוצבים בחלל מוחשך למחצה. הדימיון לעבודות של קארה ווקר, ווליאם קנטרידג וגם צדוק בן דוד בולט ואפשר לחשוב גם על קופסאות הזוועות של האחים צפמן. לא הצלחתי לגלות נרטיב באסופה של דימויי טבע,שדונים דמויות הבנויות שכבות שכבות כך שנדמה שיש איזו הבטחה לנרטיב שאינו מתממש.

Michal Goldberg -light box , detail

רותם ריבק יצרה חלל שעוסק בהתגלות האל , נושא יוצא דופן שמקפל בתוכו פרקים רבים בתולדות האמנות שלא לדבר על סוגיות ייצוג וחולשתו בתחושה שיש כאן יותר משחק ברליגיוזיות מאשר התבוננות בה. ריבק מגששת בעבודות סביב הזיכרונות הללו באופן בהחלט מעניין. בסרט וידיאו מוקרן דימוי גלגלים מסתובבים הנראים כחלון רוזטה מכנסיה שהתעוררה לחיים או קלידוסקופ. מוצלחת מאד היא דלת עץ עליה הודבקו צילומי שיער ממגזינים שיוצרים יחד מה שנראה כנוף מדברי (ומזכיר עבודות של ליאת לבני) בעבודות אחרות יש תחושה של תפאורה – כך למשל בפסל , של שור, אריה, נשר ואדם המחוברים יחד. אלו חיות המרכבה בחזון יחזקאל וגם סמלי האוונגליונים בברית החדשה.

Rotem Rybak- untitled

במיצב של רווית מטלון יש יופי רב והרגשה בולטת למדי שהדרכה נכונה, ליטוש, יכלו להביא לתוצאה טובה בהרבה. צילומים אובייקטים ומיצב על שולחן מדברים על מחקר הטבע בסקרנות כמעט ראשונית , התבוננות של חובבים מסורים. הנושא טעון שבשאלות של בעלות ואדנות על הסביבה , על מקומו של האדם כשליט אבל הן נשארות מגומגמות במידה מצערת .

Ravit Matalon- installation detail

מלכה כהן מטפלת גם היא בשאלות של התבוננות על טבע כשהיא מתמקדת בפגום ובמורעל , במה שצמיחתו היא כפעפוע רעל. צמחים מצילומי רנטגן נראים נגועים, נושאי מחלות וכאב .
סרט הוידיאו שיצרה הרף רקדן שרוקד-מתייחס לרף טוב במיוחד . הוא מעלה על הדעת את 10ms-1 וידיאו מוקדם של דגלס גורדון בו השתמש בחומר תיעודי על תנועה של פצוע ממלחמת העולם הראשונה שמנסה לקום ושב ונופל . גורדן השתמש בטכניקה של האטה בדומה לעבודה המפורסמת שלו בה האט את הסרט פיכו של היצקוק ל 24 שעות צפייה . כהן אינה מאיטה אבל הגיבור שלה לכוד בתנועה חוזרת שמתרחשת ביחס לרף שהופך למחסום, לשאיפה למשענת , לאוביקט אבסורדי בחלל שנדמה שבלתי אפשרי להימלט ממנו .

Malka Cohen – The Bar

עוד בלטו שירן כהן מציגה שירת עבודות שמתמקדות דמויות של נשים כפנטזיה אורניטליסטית ישראלית מאבל פן ועד צילומי אופנה והאופנה עצמה שאימצה מוטיבים מזרחים , נמרוד נישרי במיצב תפוחי אדמה ובטטות שנתלו כשהם צומחים במהופך (ולצידם רישומים מאכזבים) אלירן ויג במיצב של שני וידיאו בפורמט גדול מאד ואליזבט גלאון התצלומים יפים שנראים כניסיון לשחזר דבר מה לא ידוע שתחושתו ברורה.
אוצרי התערוכה: ארז ישראלי ואלונה פרידברג
הרשמה לניוזלטר הפירסומי השבועי של “החלון” בנושאי אמנות, אירועים ותערוכות חדשות – http://old.smadarsheffi.com/?p=925
(הרישום נפרד מהרישום לבלוג )

Beit Berl Hamidrasha graduates 2014

There is an unfortunate congruence between the depressing atmosphere at Beit Berl’s Hamidrasha graduates’ exhibition and the distressful current news in Israel. To paraphrase the cliché, it seems that the muses have been silent at the Midrasha, or at least were only whispering, even before the cannons began to roar.
Nearly 60 graduates are exhibiting their individual projects summing up four years of study, yet it’s possible to count on one hand the interesting, intriguing and promising works, and another few reasonable ones. The sheer number of projects which make one wonder how the students were even allowed to show them is embarrassing.

Mitz- Birds

One project which stands out favorably is the beautiful and intelligent graduation project by Hadar Mitz. I saw her work for the first time, and noted it in my critique of MessMedia 6, the digital art event Hamidrasha held in the art complex at Kiryat Sapir in Kfar Sava about two years ago. Mitz has improved and upgraded her work since then.Varied influences are evident, from Maya Attoun to Ruud Van Empel, Damian Hirst, Manet and Uri Gersht, with traces of post-Impressionist art and stereotypes of Far Eastern art. She has created asplendid installation speaking of violence and aggression, colonialist repression and the objectification of women. Although these issues have been at the focus of the cultural discourse for years, her combinations work well with no feeling of recycling.

Her video Narcissus involves a woman in a flowery bathing suit and pony tail photographed from the back, frozen in movement like a dance gesture, in a pool of flowering water lilies. The round image, as seen through a telescope or binoculars, with its distant, supercilious gaze, hints at danger from a hunter. Other works are what Mitz calls “digital taxidermy,” a very suitable definition for processed photographs.

Hadar Mitz : Narkis and Birds – view of installation

The image Theatre of the Deer and Tiger shows a picture of the two animals under a wreath of orchids, an encounter of beauty and violence as the tiger tears into the deer. This brings to mind the motif from Islamic art of the lion and gazelle, such as the noted mosaic from Khirbet al-Mafjar (“Hisham’s Palace”), the motif Sharif Waked used in his series of paintings Jericho First (2002). Together with the palm leaves at the bottom of the image, Mitz creates an entire circle of Orientalism – the palm tree of North Africa and the Middle East, and the Islamic motif and the orchid of East Asia, a puzzle of distant contemplation and enchantment.

A kind of spinal column made of butterflies reminds us of animal skeletons in nature museums with preserved butterflies in a horrific and magical combination. The many influences in Mitz’s work are still very overt, perhaps too visible, but the way in which she places things together sharpens her aesthetic irony,while her statements lead us to believe she will continue to produce more.

Mitz – Butterflys detail

Michal Goldberg is showing furniture-like light boxes placed in a semi-dark space. There is an outstanding similarity to work by Kara Walker, William Kentridge and Zadok Ben-David, with associations to the Chapman Brothers’ boxes of horrors. I did not succeed in discovering a narrative in the collection of images from nature, demons and figures made up from layers, so it seems that there is a promise here of an unfulfilled narrative.

Rotem Rybak created a space engaged in Revelation, an unusual subject enfolding many works of art history, not to mention issues of representation and its weakness feeling that this is more of a game about religiosity than contemplation of it. It is definitely interesting the way Ryback engages in these associations. Her video images of a revolving wheel look like a rosetta window coming alive, or a kaleidoscope. A wooden door is covered with a collage of from magazine photos of hairdos creating a desert scenery. Her sculpture based on Ezekiel’s vision combines the heads of a bull, lion, eagle and man, which are also the symbols of the four Evangelists.

Rotem Rybak – Desert scenery

Ravit Matalon’s installation has great beauty and extreme emotion, which correct mentoring and polishing could have greatly improved. Photographs of objects and an installation on a desk speak of the study of Nature with almost primary curiosity with the gaze of devoted amateurs. The subject is loaded with issues of ownership and lordship over the environment, the place of human beings as dominating Nature, but regretfully they remain unrefined.

Malka Cohen is also troubled by issues of observing Nature, as she focuses on the flawed and toxic, on growth like venom spreading. X-rays used to make faux  plants seem to be carrying diseases and pain. Her video The Bar with a dancer dancing around and under the bar at varying heights is especially good. It brings to mind Douglas Gordon’s early video 10ms-1, in which he used fragments of documentary footage of a man wounded in World War I who attempts to rise but keeps falling down. Gordon used slow-motion similarly to his famous piece in which he slowed Hitchcock’s Psycho down to 24 hours. Cohen does not slow down her dancer, but traps him in a repetitive movement taking place referring to the bar which becomes a barrier, a striving for a leaning post, an absurd object in space which makes it impossible to escape.

MalkaCohen – Faux plants

Shiran Cohen also stood out with her works focusing on the figures of

Shiran Cohen

women as an Israeli Orientalist fantasy from works  of Abel Pann through fashion photography and fashions which adopt Eastern motifs; Nimrod Nishri made an installation of white potatoes and sweet potatoes hanging from the ceiling and growing upside down (along with disappointing drawings); EliranVeghe xhibits a very large format video installation; and Elizabeth Galon’s lovely photographs looking like an attempt to reconstruct an unknown memory, producing clear sensation.

Curators: Erez Israeli and Alona Friedberg
Join the mailing list for Window’s weekly informational advertising newsletter on art, special events, and openings: http://old.smadarsheffi.com/?p=925