- ההחלטה הדרמטית להמיר את פרס טרנר 2020 במענק ל10 אמנים כמו צמחה על רקע ההחלטה ב 2019 לקבל את הצעת ארבעת האמנים שהיו ברשימת המועמדים לחלוק את הפרס באופן שווה.הטיעון ב 2019 היה שבשעת קיטוב בבריטניה ובעולם האמנים רוצים להציב דגם אלטרנטיבי של צמיחה וקהילתיות.
Turner Prize 2020 replaced by £100k fund for 10 artists : Imran Perretta.Ima-Abasi Okon.Oreet Ashery. Jamie Crewe. Sean Edwards. Shawanda Corbett
המסר , כך נראה נקלט ויושם על ידי מעניקי פרס טרנר.האם יש כאן תחילתה של חשיבה מחדש על מנגנון הפרסים שבמידה רבה הפך לדרך בה גופים ותורמים מטפחים את המוניטין של עצמם ומוסיפים שמות אמנים מצליחים כנוצות לכובע ?
ההחלטה של פרס רפפורט במוזיאון תל אביב להפוך השנה לקרן רכישות היא הפנמה זריזה ומבורכת של המגמה לחלוקת משאבים חדשה, שמתחשבת בנסיבות התקופה. -
פרס רפפורט 2021
- שינוי יחסי העבודה בעולם האמנות היא אחת ההתפתחויות הדרמטיות והמעניינות. עובדי מוזאונים מהטייט בלונדון ועד הגוגנהיים בניו יורק דורשים הכרה וזכויות, ומתאגדים כידי להשיג זאת. הדיבור על ההרכב האתני של עובדים בדרגים השונים גילה כמה צביעות והונאה עצמית יש בתפיסת עולם האמנות את עצמו כליברלי. גם שאלת משכורות העתק של מנהלים שגילו יד קלה מאד בענייני פיטורי עובדים נידונות בפתיחות .
האם ראוי שמנהל ה MOMA גלן לאורי, מרוויח 2.3 מיליון דולר לשנה (בנוסף למימון דירת שרד ), כלומר פי 48 ממדריך במוזיאון ? שאלה .
שאלהמענינית היא גם אם היה נכון לסגור את מרכז מאירהוף לחינוך במוזיאון תל אביב ולפטר 40 אמנים ושבעה אנשי מנהלה . המקום הסימפטי , מקור הכנסה מרכזי לרבים מהמורים ומקור השראה לתלמידים לאורך שנים רבות עבד עם תקציב שנתי של פחות מחמישה מיליון ₪ שעה שתקציב המוזיאון כולו 85 מיליון .
Tate Strike, 2020.
- האוויר הנקי שהתגלה בחל מהשבועות הראשונים של הקורונה (קרי פחות טיסות, נסיעות – זיהום אויר ) הסב את תשומת ליבו של עולם האמנות הבינלאומי לטביעת הרגל הפחמנית הענקית שהוא יוצר . עם מעל מאתיים ביאנלות וירידים בינלאומיים אליהם טסים מאות אלפי אנשים בטיסות מסחריות ופרטיות מדובר על תרומה משמעותית לזיהום הסביבה שרבים בעולם האמנות , כמו אליפור אלייסון מתקוממים כנגדה אך ממשיכים לקחת בו חלק.
Venice canals 2020
- דרישה להתנהלות מוסרית – בחינה מחודשת של הזכות לתרום למוסדות אמנות. כמו תופעות רבות מדובר בהתגברות תופעות שהחלו בשנים האחרונות. BLM הגבירה את המודעות לגזענות ואת הסירוב לתת לתרומות להיות דרך להלבנתה. כך ה TATE אולץ לנתק את קשריו עם אנוטני ד’אופיי על רקע גזענות והתנהגות לא נאותה וה MOMA נדרש לנתק קשרים עם לארי פינק שקשור קשרים עסקיים נרחבים למפעילים של בתי סוהר פרטיים.
אפשר רק לדמיין מה היו תוצאות מקורות הרווח של כמה מידידי מוסדות התרבות בארץ, ואם זאת, כפי שהשפיע פרס רפפורט על חלוקה אחרת של כספים אולי לא רחוק היום בו גם בארץ יפסיקו למכור את מה שאפשר לתאר ככיבודים ללא אבחנה, או כיחסי ציבור בעלות נמוכה למי שמוכן לזרוק עצם, דלה או עתירת שומן, לעולם האמנות.
Tate severed all ties with Anthony D’Offay
- הסרת פסלים – השינוי המצולם והמיוח”צן ביותר ממשיך מסורת ארוכה של הנכחת סדר חדש במרחב הציבורי באמצעות פיסול. אחד המקרים החשובים הוא הסרת הפסל של תאודור רוזוולט מהכניסה למוזאון הטבע בניו יורק . פסל הברונזה הוצב במקום ב 1939 – הנשיא רכוב על סוס ולצידו, כמו משרתים, גבר שחור חצי ערום ויליד אמריקה עם עטרת ראש מנוצות. כהתגלמות האדנות הקולוניאלית הפך הפסל מאז 2015 מושא להתקפות של גופים אקטיביסטים ולדינים עירונים אין ספור שהובילו לפשרות שונות של ניסיונות להסביר את הפסל ולהציב אותו בקונטקסט תקופתי . אך רק ב 2020 הסוערת הוחלט סופסוף על הסרתו. המטרות הבאות של הגופים שחתרו לכך הן שינוי “יום קולומבוס” ל”יום העמים הילידים” והבאת עצמות ילידים, שמוצגות במוזיאון, לקבורה הולמת.
Doris Salcedo
האקדמיה של החלון – הרצאות ד”ר סמדר שפי ב ZOOM
יום ב, 11 ינואר, 20:00
לינק לרישום ותשלום
https://forms.gle/5kzibHAcuCMeJm3F8
ביצירות בלתי נשכחות דוריס סאלסדו הקולומביאנית מדברת על כאב, העדר, זיכרון, שכחה והדחקה. בעבודותיה התייחסות ספציפית, פוליטית במובהק, לאירועי מלחמת האזרחים בת מעל חצי מאה בארץ הולדתה אך זו נוגעת בנושאים אוניברסליים חברתיים ובחוויה של אינדיבידואלים. השפעתה נרחבת -לרבות על אמנות ישראלית.
ב 2019 הייתה הזוכה הראשונה בפרס Nomura Art Award, הפרס הגדול ביותר בעולם (מיליון דולר) לאמנות עכשווית.
לבירורים שלחו הודעת WhatsApp ל 0507431106
Doris Salcedo, Istanbul 2003
The year 2020 in art:
From a change in the prizes system to thinking more ecologically about international art fairs, and not only the removal of racist sculptures from the public space…
The dramatic decision to replace the Turner Prize 2020 formerly given to a single artist into 10 grants for 10 artists seems to be an outgrowth of the decision in 2019 to accept the proposal by the four shortlisted artists to share the prize equally. The argument in 2019 was that given the polarization in the UK and the world, artists wanted to set up an alternative model of growth and community.It seems that the message was received and implemented by the Turner Prize committee. Is this the beginning of a re-thinking of the message by the prize system which, to a great extent, has become the way in which organizations and donors nurture their own reputation and add the names of successful artists as a feather in their cap?
Turner Prize 2020 replaced by £100k fund for 10 artists : Imran Perretta.Ima-Abasi Okon.Oreet Ashery. Jamie Crewe. Sean Edwards. Shawanda Corbett
This year’s decision by the Rappaport Prize committee at the Tel Aviv Museum of Art to become an acquisition fund is a rapid and welcome assimilation of the trend of the new division of resources taking current circumstances into consideration.
פרס רפפורט 2021
Changing work relations in the art world is one of the most interesting and dramatic developments. Museum workers from the Tate in London to the Guggenheim in New York are demanding recognition and rights, and are unionizing to achieve this. The talk about the ethnic composition of workers of all ranks has shown how much hypocrisy and self-delusion exists in an art world that perceives itself as liberal. Furthermore, the issue of the huge salaries of directors who fire people all too easily is now being discussed openly.
Is it proper that Glenn Lowry, director of MOMA, earns $2.3m annually (plus the rent on his luxury apartment), i.e., 48 times the salary of a MOMA guide. This is the question.
Another interesting question is whether it is proper to shut down the Meyerhoff Art Education Center and let go 40 artists and 7 administrative personnel. The very friendly center, the main source of income for many of the teachers and the source of inspiration for students throughout its many years of operation, has an annual budget of less than NIS5m. while the entire Museum’s budget is NIS85m.
Tate Strike, 2020.
When people began to realize that air became cleaner within the first few weeks of the Coronavirus (air pollution was reduced due to fear of flying and travel), this turned attention of the international art world to the huge carbon footprint that travel creates. If more than 200 international art fairs to which hundreds of thousands of visitors in commercial and private flights contribute to environmental pollution that many artists like Elafur Eliasson protest but continue to take part.
Demand for moral conduct – A re-examination of the right to donate to art institutions. Like many other phenomena, a trend that began over recent years has increased. Black Lives Matter has raised the awareness of racism and refused to let donations “whitewash” the institutions. Thus, the Tate London was forced to cut its ties with Anthony d’Offay for racism and conduct unbecoming. The MOMA was required to sever its relationship with Larry Fink associated with wide-ranging business contacts with operators of private prisons.
Tate severed all ties with Anthony D’Offay
We can only imagine what would be the results of an investigation of the profit sources of some of the friends of cultural institutions in Israel, and yet, as the Rappaport Prize impacted a different way of dividing monies, perhaps the day is not so far when in Israel as well, they will stop selling what can be described as honors without distinction, or as low-cost PR to whoever is willing to throw a bone to the art world, whether thin or juicy.
Removing sculptures – the change most photographed and covered by e media continues a long tradition of making present a new order in the public space through sculpture.
One of the most important cases is the removal of the statue of Theodore Roosevelt from in front of New York’s Museum of Natural History. The bronze statue was installed in 1939, featuring the president riding on a horse, accompanied by a half-nude African man on one side, and a Native American with a feather headdress on the other side, like servants. As the embodiment of colonial mastery, since 2015, the sculpture became the subject of attacks by activists and innumerable city bylaws that led to different compromise attempts to explain the sculpture and put it in a periodic context. But only in the stormy year of 2020 was it finally decided to remove it. The next goals of the activist organizations are to change “Columbus Day” to “Indigenous Peoples Day” and bring the bones of the Native Americans on view in the Museum to proper burial.
James Earle Fraser, Equestrian Statue of Theodore Roosevelt 1939 American Museum of Natural History, New York
