החלון | The Window

ממש בקצה הארסנלה נמצא הביתן של ניו זילנד, אחד המצוינים בביתנים הלאומיים, ואחד הרגעים האמנותיים שיזכרו מהביאנלה הנוכחית .ליסה ריהאנה, אמנית ממוצא מאורי שחיה ויוצרת באוקלנד מציגה במרכז הביתן את in Pursuit of Venus [infected] פנורמת ווידיאו ספקטאקולרית, כובשת, שאורכה עשרים וחמישה מטרים וגובהה ארבעה מטר. הסרט שעשוי על רקע מצויר ומקטעים שמבצעים שחקנים מרתקת אסטטית לא פחות מקונספטואלית.

Lisa Reihana: Emissaries
NEW ZEALAND AT VENICE 2017
ARSENALE

ריהאנה מתארת את המפגש בין הכובשים האירופאים לילידים פולינזיים ואבורי’גינים. היא משתמשת בסיפורים שונים (כולל ההריגה המתועדת היסטורית של קפטן קוק בידי ילידים שהותקפו על ידי בהאווי ) לתאר את מה שהפך במהרה מהקסמות  הדדית מסוימת להשמדת עמים ותרבויות בידי הקולוניאליסטים. היא מתארת את הטרור והסדיזם שהופעלו כלפי התושבים המקומיים על ידי מי שתפסו עצמם כנאורים,את התמימות והרצון הטוב שהיו לרועץ לעמים הנכבשים. הרקע המצויר נעשה לפי טפט ניאו קלאסי שעוצב ב 1804-1805 והורכב מ 21 פנלים .הטפט Les Sauvages de la Mer Pacifique, תיאר את הגעת הקולוניאליזם האירופאי לאיים עם הספינות הכובשים שהידוע בהם הוא קפיטן קוק  Captain Cook, כרגע של הבאת האור לעמים נבערים.
העבודה שנמשכת שלושים ושתים דקות נעה לאורך הקיר, מוקרנת המקביל בחמישה מקרנים כך שאין זכר להפרדה או לחיתוך בין סצנותIMG_4772. (ליחצו לצפיה בקטע) העבודה הפוליטית באופן העמוק ביותר. היא  נמשכת כסרט נע שהצופים מביטים בחלקיוהשונים מבלי שידרשו לנוע , צופים פאסייבים בזוועה שנידונה לחזור שוב ושוב. ריהאנה יוצרת מעברים מתוחכמים בין מה שנראה כציור של גוגן לסרט מצויר נוסח Moana של אולפני וולט דיסני , לציור ציורי קיר וטאפטים ארוגים או רקומים נוסל המאה ה 18 וה 19.

Lisa Reihana: in Pursuit of Venus [infected], 2015—17 video i

במהלך בצפייה הולכת ומתפשטת תחושה של אימה וסלידה. משך העבודה מאפשר לצופים לחשוב על השוואות, על ימינו בחלקים שונים בעולם.
מבחינה רעיונית העבודה מתכתבת עם העבודה The White Ghosts Sailed In שמציגה טרייסי מופט בביתן האוסטרלי (ראו ). מופט מתיחסת למתיחסת ל26 ינואר 1788 היום בו הגיע הצי הבריטי לראשונה לאוסטרלי ונחשב היום על ידי רבים באוסטרליה כמסמן את ראשית אסון ההשמדה והנישול של האוסטרליים הילידים. מופט יצרה סרט שכביכול הוסרט בידי מי שהקדים את המצאת הקולנוע בכמאה שנה ונמצא על ידיה במקרה. שתי האמניות עוסקות בהיסטוריה הכואבת, המכוערת והאכזרית של אזור באוקינוס השקט, היסטוריה שנחשבה שנים רבות כל כך כהירואית, כשורת “גילויים” והישגים של אירופאים וכיום עוברת קריאה אינטנסיבית מחדש.

Lisa Reihana: Emissaries
NEW ZEALAND AT VENICE 2017

שורת טלסקופים בכניסה לביתן מזמנים את הצופים לחוש כמחפשים, כמגלים, אולי חלק מאותם שליחים, בוודאי בשם כתר אירופאי כזה או אחר,המוזכרים בשם הביתן – Emissaries  . בכל עינית מתגלה דמות מאוריית או פולינזיית ויוצרות את התחושה שלא צפיה אינטלקטאלית מתתבוננת ישכאן אלא עינית של צלף צייד. פוטנציאל לאלימות. בסרט, כמו במציאות, האלימות מתממשת.

Curator Rhana Devenport

הרשמה לניוזלטר הפירסומי השבועי של “החלון” בנושאי אמנות, אירועים ותערוכות חדשות –    www.smadarsheffi.com/?p=925  (הרישום נפרד מהרישום לבלוג )

לקבלת הודעות לגבי סיורי אמנות מיוחדים עם ד”ר סמדר שפי, כולל סיור בביאנלה בונציה באוקטובר 2017 וכן הדרכה לפני נסיעה לביאנלה לנוסעים עצמאיים אנא כיתבו ל  thewindowartsite@gmail.com

בביתן האוסטרלי מציגה טרייסי מופט את My Horizon. זהו אחד הביתנים  הלאומיים טובים ביותר בגרדיני.מופט עוסקת בהגירה ויחסי כוח, נושאים מרכזיים הנידונים שוב ושוב ,אסון הומניטרי שמצטלם היטב  עד כידי כך שעולה היההור עם קריאות האמנות לפיתרונו אינן נגועות לעיתים בניצול פשוט שלהיבטיו האסטטים / דרמטיים . מופט אינה נופת לפחים האלו מאחר והיא מפנה עין למתבוננים ברצףהאסונות לא פחות מאשר לקורבנות . היא מתיחסת להיסטוריה העקובה מדם של אוסטרליה בעבק,כשאירופאים בעיקר מבריטניה זרעו הרס איום וגם כיום כשאוסטרליה מגלה אדישות מוחלטת לגורל הפליטים המתדפקים על שעריה .
מופט מציגה שתי סדרות וידיאו ושתי סדרות צילום .ב” Vigil”  מתחלפים דימויים של כוכבי קולנוע  קלאסיים –מאליזבט טיילור ועד דונלד סתרלנד המביטים החוצה, לעבר חוץ שברור שהוא מעורר דאגה , עם דימויים של סירות פליטים שעברו אבסטרקציה . הוא מוקרן על שניים מקירות הביתן החיצוניים ,ספק מגדלור של סולידריות אנושית המתעוררת , ספק עוד דימוי פירסומי בזרם אינסופי של דימויי פירסום .ההכפלה שלהקרנה בחוץובפנים , יחד עם הקצב מהיר ואבק הכוכבים שמתנגש עם דימויי הזוועה יוצרים היגד ישיר , ברור וטורד.IMG_4299  (לחצו לראות קטע ווידיאו)
The White Ghosts Sailed In סרט הווידאו השני  מתיחס ל26 ינואר 1788 ,ומופט המציאה סיופור אם נרמה היסטוריה אלטרנטיבית כאילו שהגעת הספינות הבריטיות הראשונות ,הארוע שתרחש באותו היום הוסרט . היום שנחגג כיום הולדת האומה האוסטרלת הוא יום נתון במחלוקת עזה מבחינת אופן הזיכרון שלו (ההשוואה ליום עצמאות/נכבה מתבקשת) . מופט מאמצת את הטרמינולוגיה של אוסטרליים ילידים שכינו את הלבנים “רוחות לבנות” והסרט, שהיא טרחה באופן לא לגמרי משכנע במתכוון מראה נוף ריק של מפרץ וברקע קולות תופים ומלחמה ובכי תינוק . בעבודה זו ובסדרת צילומים של אנשים שברוב שהם  מיד אחרי אסון מופט בודקת את האופן בו אני מתבוננים בדברים ויוצרת דימויים מלאכותיים , קלים לעיכול , כאלו שאנחנו הצופים יודעים כמו צופים בסשרות טלוויזיה , שנוקו ולוטשו בדיוק לנקודה בה יעוררו הזדהות ולא גועל. שוטר גברי מחזיק תינוק גבר מהלך ברחוב מאיים .הדימיון לעבודות של סינדי שירמן מתחילת שנות ה 70 ניכר – אנחנו מתבוננים בדימוי שמזכיר קטע מסרט שאינינו זוכרים במדויק, סצנה ז’אנרית של סיוט .
העשייה נשענת על זיכרון קולקטיבי, זאנרי, מצויה גם בסידרה היפה Body Remembers האמניתמצולמת מאחור במדי חדרנית בחדרים שנדמה שמשהו בהם לא בסדר, רוחש ומשובש.
אצל מופט הזמן עומד מלכת עם באוניות הפליטים שהאבסטרקציה שלהן מאפשרת להן להיות אנשי הסירות הויטנאמים של שנות ה 70 , פליטים מהאיטי בשנות ה80 (בזיכרון הישראלי יהודי גם המעפילים של שנות ה 30 וה 40 ) וזרם הפליטים הקיים היום, בחדרנית המלנכולית בתלבושת שמזכירה את המאה ה 19, פורנוגרפיה זולה, הכלואה בחדר שהאור בו ספק ניאון ספק אור חסד מציור רנסנס צפוני.

הרשמה לניוזלטר הפירסומי השבועי של “החלון” בנושאי אמנות, אירועים ותערוכות חדשות –    www.smadarsheffi.com/?p=925  (הרישום נפרד מהרישום לבלוג )

לקבלת הודעות לגבי סיורי אמנות מיוחדים עם ד”ר סמדר שפי, כולל סיור בביאנלה בונציה באוקטובר 2017 וכן הדרכה לפני נסיעה לביאנלה לנוסעים עצמאיים אנא כיתבו ל  thewindowartsite@gmail.com