סדקים של פלא בתוך המובן מאליו

צילום: אולגה בראל

אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁמַּשֶּׁהוּ יִקְרֶה בְּקָרוֹב / וְחָשַׁבְתִּי לְסַפֵּר לְךָ עַל כָּךְ /

אִם זוֹ אֵינָהּ יְדִיעָה מַרְעִישָׁה/זֶה מִשּׁוּם שֶׁשָּׁכְחנוּ אֶת פֶּלֶא

הֱיוֹתֵנוּ בְּתוֹךְ הָעוֹלָם.

מָה שֶׁקּוֹרֶה בּוֹ קוֹרֶה /בְּלִי הֲפוּגָה.

זוֹ הָעוֹנָה בָּהּ קַל לוֹמַר מַשֶּׁהוּ/עַל הָעוֹלָם וּלְחַכּוֹת לַיָּד

(ישראל אלירז מתוך “יושב ושותק ורואה” הוצאת הקיבוץ המאוחד)