אבנר שר –   כמו לרכב על גמל

אוצרים: אריה ברקוביץ, ורה פלפול

שישי ה-13 באפריל 2018 בשעה 11:30
בית האמנים, רחוב גבעתי 17  ראשון לציון

א,ד 10:00- 12:00 , ב, ג, ה 10:00-13:00, ב, ד 17:30- 19:00, ו, שבת 10:00-12:00

בתערוכה החדשה בבית האמנים בראשון לציון, אבנר שר לוקח אותנו למסע מרתק במנהרת זמן מיתולוגי, ספק מציאות ספק בדיה.

בשפתו הייחודית והאישית אותה הוא מפתח מזה זמן, אבנר שר מחליף את המכחול והעיפרון בחריטה, שריפה וקריעה של מצעי שעם בעוביים שונים כשבתהליך היצירה הוא  מוסיף ומשלב חומרים נוזליים לא מקובלים כמו יין, יוד, קפה שחור, טרפנטין וחומרים אחרים.

הבחירה המיוחדת בשעם כחומר גלם לעבודותיו נוצרה בזכות תכונותיו המיוחדות:  ” מצאתי בשעם תכונות המקבילות לעם היהודי. עץ השעם יודע לשרוד שרפות ואסונות אחרים ולשקם את עצמו מחדש. יש בו משהו מתכונות העם היהודי שגם כן ידע אסונות ופרעות ושיקם עצמו”.

בתערוכה הנוכחית  מפות עתיקות, מפות עכשוויות ומשרביות מהוות את לב התערוכה.  את רישומי המפות (מפות של ירושלים ממאות קודמות לצד מפות עכשוויות של העיר) עיבד שר מחדש על גבי לוחות השעם בעמלנות סיזיפית ובמרקמים תלת מימדיים עשירים וחושניים, כשמדי פעם הוא שובר וקורע את החומר, יוצר מניפולציות  על ידי פרוק והרכבה מחדש ומעניק להן מבט אישי עם  תחושה אותנטית של מסע בזמן.
המשרביות, מוצגות בתערוכה זו בפורמטים גדולי מימדים, דו צדדיים המתפרסים על שני חלונותיה הגדולים של הגלריה בכך נוצר וחיבור בין פנים הגלריה לנוף החיצוני.

בצד אחד, משרביה עשויה שעם ובה מפה מחוררת בעלת היסטוריה של אלפי שנים;  מאבקים של עמים, דתות, ממלכות ואמונות עוורות, דם ואהבה שזורים זה בזה על הלוחות הגדולים. המשרביה שהינה מוטיב מוסלמי מובהק, מקבלת אצל אבנר שר פרוש חדש כשהחירור בנוי ממגיני דויד – סמל יהודי מובהק, שיחד יוצרים דיס-אינפורמציה ודילמה למי שייכת העיר העתיקה הזו? במשרבייה שנייה, חלקי המפה מחוברים בצורה רנדומאלית ללא הגיון מובנה, המפה מחוררת באקראיות כפצעים פתוחים או נקבי ירי , חורים שמבטאים כאב ומאבק בלתי פוסק .

המסע שאבנר שר עובר תוך כדי עבודה פיזית על לוחות השעם הופך למסע רוחני המנהל דו-שיח עם המיתולוגיה היהודית כמו גם האמנות הנאיבית וסימבוליקה עתיקה. ( ארון הברית שמוצב במרכז החלל, ואובליסקים חרוטים בסיפור מקראי של עץ החיים ועץ הדעת   בכניסה לגלריה).

כמו חוקר תרבויות,הוא רוכב על גמל דמיוני במרחבי הארץ המובטחת דרך מפות עתיקות שלא תמיד נאמנות למציאות, מפות משובשות, מדומיינות ו”מתוקנות”, זהו מעין מסע אישי רפטטיבי. מדגישים את המסע יריעות שעם דקיקות,  התלויות בכניסה לגלריה שמדמות מגילות עתיקות, כמו גם דימויים של “מטבעות” שעם, עליהם חרוטים דימויים של מטבעות עתיקים שניתן לזהות בהן גם סממנים יהודיים נוצריים ומוסלמיים.

אבנר שר יוצר מארג של דימויים טקסטורות וצבעים המקיימים מערכות יחסים מורכבת על מצע שעם חבוט שרוט ושבור. פעולת הציור של אבנר היא טוטאלי מתמשכת וחזרתית. מרכיב הזמן מהווה חלק חשוב בתהליך היצירה הפיזי : פציעת החומר, הצבע, והחיבורים התלת מימדיים, לצד החיבור למסורת ארוכת הזמן של מיתוסים יהודיים סמלים ואותיות עתיקות ומפות של ארץ ישראל מתקופות שונות.

את כל אלה מניע אבנר שר בדחף יצירתי מהול בהשראה ודמיון אסוציאטיבי שיוצר אצל המתבונן חוויה רוחנית במסע בין המוכר והשונה הקסום והנסתר.

(מודעה)